דיני מכרזים הם תחום משפטי ציבורי המסדיר את התקשרותם של גופים ציבוריים בחוזים וזאת במטרה לרכישת טובין, שירותים או לביצוע עבודה. דיני המכרזים נחלקים לאלה הנוגעים לגופים ציבוריים וכאלה הנוגעים לגופים פרטיים. דיני מכרזים עוסקים בנסיבות בהן יש לערוך מכרז, התוכן שהמכרז אמור לכלול, סוגי מכרזים, אופן פרסום המכרז, הרכבת ועדת מכרזים, התייחסות להצעה שנפל בה פגם וסמכות בית המשפט לדון בתוצאות המכרז.
תחום דיני מכרזים
תחום דיני מכרזים נחשב לאחד המשפיעים ביותר על הכלכלה בישראל, כאשר כ -16% מהתוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל המגיע לסכום של כ -51 מיליארד דולר, מופנה לרכישות ציבוריות המוסדרות באמצעות מערכת דיני מכרזים. המושג מכרז מוגדר על ידי בית המשפט העליון כמסגרת ממוסדת לניהול של מו”מ לקראת חתימת חוזה וזאת בתנאים של שוויון ותחרות בין ההצעות. מכרז ציבורי הינו מכרז אשר נערך על ידי רשות ציבורית. רכישות ציבוריות הן פעולות של רכישות טובין ושירותים בידי רשות ציבורית המיועדות לביצוע משימות הרשות. רכישות אלה מוסדרות במערכת דינים – דיני מכרזים אשר על פיהם מחויבות לנהוג הרשויות הציבוריות.
ניהול מכרזים – נהלים ותקנות
מכרזים הינם תחום משפטי אשר הכללים בו נקבעו בהתאם לאינטרס הציבורי והמטרה העסקית. האינטרס הציבורי נועד להבטיח ממשל תקין וניהול ענייני הרשות באופן הוגן ושוויוני לכל אדם מהציבור. המטרה העסקית – כלכלית אמורה להשיג באמצעות המכרז את ההצעה הטובה ביותר למדינה או לרשות הציבורית מבחינת מחיר ואיכות. החקיקה בתחום המכרזים כוללת את חוק חובת המכרזים המטיל חובה על המדינה להתקשר בחוזים מסוימים באמצעות מכרז פומבי אשר נותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו. ניהול מכרזים מתבצע בהתאם לתקנות והוראות אופרטיביות המגדירות את אופן הפרסום ועריכת המכרז.
